פסק-דין בתיק ה"פ 4001/06

1.      בפניי בקשה לביטול פסק הבורר שניתן ביום 12.6.05 על ידי הבורר מר רון מנדלבאום.

2.      בני וצביקה בע"מ הינה חברה קבלנית לעבודות עפר, חציבה, פיתוח והריסות (להלן - המבקשת). המשיבה, אשתאול מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, הינה אגודה שיתופית המאוגדת על פי חוק (להלן - המשיבה). המבקשת והמשיבה התקשרו ביניהם במספר הסכמים, לפיהם הזמינה המשיבה מהמבקשת ביצוע עבודות פיתוח. לאחר סיום העבודות התגלע סכסוך בין המבקשת למשיבה בקשר לתשלומים המגיעים לצד זה או אחר מכוח ההסכמים. בעקבות כך, הגישה המבקשת בקשה למינוי בורר (תיק ה"פ 1279/02) שנדונה בפני בית משפט זה. במסגרת בקשה זו הגיעו הצדדים ביום 17.12.02 להסכמה, לה ניתן תוקף של פסק דין, לפיה הוסכם למנות את מר רון מנדלבאום כבורר בסכסוך (להלן - הבורר). בעקבות הסכמה זו, חתמו הצדדים ביום 11.12.02 על "כתב מינוי" הממנה את מר רון מנדלבאום כבורר.

3.      הבוררות התנהלה משך מספר שנים (בין 2003 ל- 2006). במהלך הבוררות העלתה המבקשת השגות שונות לגבי דרך ניהול הבוררות על ידי הבורר. בין היתר, היא טענה, שבפועל הבוררות לא נוהלה על ידי הבורר עצמו, אלא על ידי עו"ד לאופמן שמונה על ידי הבורר כיועץ משפטי מטעמו, וזה השתלט על הבוררות ואף חיבל בראיות שהוצגו מטעם המבקשת ובחקירות הנגדיות שערך נציג המבקשת לעדי המשיבה. טענה נוספת שהעלתה המבקשת נגד הבורר, הייתה כי זה מנע ממנה לחקור את רו"ח רולניק שמונה על ידו לשם עריכת חישובי הריבית בגין הסכומים שהצדדים חבו זה לזה. לטענת המבקשת, לא נמסרו לידה גם החישובים שערך רו"ח רולניק ודפי העבודה עליהם בוססו.

4.      על רקע זה הגישה המבקשת ביום 20.12.04 בקשה להורות על הפסקת הבוררות והעברת הבורר מתפקידו (ה"פ 3482/04).

ביום 17.3.05 הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט (כב' השופט ב' אוקון), להסכם, לפיו יימשכו הליכי הבוררות בפני הבוררות מהנקודה  בה הגיעה אליה הבוררות, וזאת, בכפוף להוראות הבאות:

א.                  "הבורר יאפשר, לפי שיקול דעתו, לצד החפץ בכך להשלים חקירה מסוימת, או להוסיף ראיות. לצורך זה יוכל כל צד להגיש בקשה לבורר בתוך 15 ימים מהיום, והבורר יתן החלטתו בבקשה בתוך 15 ימים נוספים. הבורר לא ינקוט ביד קשה בקשר לעניין זה, אך אין מדובר בהשלמות אשר יכולות לארוך פרק זמן העולה על יום דיונים.

ב.                  הבורר ינהל את הבוררות מכאן ולהבא ללא השתתפות היועץ. סבר הבורר כי הוא זקוק לעצה, יוכל  הבורר לפנות בכתב אל היועץ, עם עותק לבעלי הדין, והיועץ ישיב בכתב לשאלה עם עותק לבעלי הדין".

הצדדים גם הסכימו, "כי במסגרת תקיפת פסק הבורר ניתן יהיה להשמיע כל טיעון אשר ניתן היה להשמיע בהליך של ערעור על פסק דין, ובית המשפט יהיה מוסמך, אם בית המשפט יסבור שיש מקום לעשות כן, למנות לעצמו יועץ בתחום ההנדסה".

בית המשפט נתן להסכמות דלעיל תוקף של פסק דין (להלן - פסק הדין).

5.      לאחר מתן פסק הדין ביקשה המבקשת מהבורר לאפשר לה לחקור את רו"ח רולניק על תחשיבי הריבית שהכין וכן יאפשר לה להגיש סיכומים. לטענת המבקשת, הבורר סירב להיענות לבקשותיה אלה ובעקבות כך היא הגישה ביום 8.5.05 בקשה נוספת לבית המשפט (ה"פ 3482/04), בה ביקשה ליתן לבורר הוראות בעניינים נשוא המחלוקת. בית המשפט (כב' השופט אוקון) ביקש את תגובת הבורר לטענותיה של המבקשת, ולאחר קבלת התגובה החליט, ביום 5.7.05, כי לאור העובדה שההליכים בה"פ 3482/04 הסתיימו, אין מקום להתערבותו בהמשך הליך הבוררות. בית המשפט הוסיף וקבע בהחלטתו, כי "הבורר אינו זקוק להסכמת שני הצדדים כדי לזמן ישיבה, ויכול לפעול לפי שיקול דעתו בניהול הבוררות ונראה כי עליו לשקול כל בקשה לגופה".

6.      בעקבות החלטה זו חזרה המבקשת ופנתה לבורר במכתבה מיום 11.7.05 וביקשה לקבוע ישיבה בה ייחקר רו"ח רולניק חקירה משלימה לעניין חישוביו ודרך החישוב. באותו מכתב ביקשה המבקשת גם להאריך את המועד להגשת הסיכומים מטעמה, עד לאחר שתושלם החקירה כאמור. ביום 13.7.05 הודיע עו"ד לאופמן לב"כ המבקשת כי "הבורר הודיעני כי טרם קבלת מכתבך בסימוכין, כבר סיים את פסק הבוררות עליו טרח ועמל זמן רב (שנכתב אגב בלא מעורבות של הח"מ) וכי כבר הודיע על כך לשני הצדדים". בנסיבות העניין, ציין עו"ד לאופמן במכתבו, מכתבו של ב"כ המבקשת (מיום 11.7.05) "נכתב באיחור לא מבוטל והיום דומה כי כבר לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית וחבל". בהמשך התקיימו מגעים נוספים בין ב"כ המבקשת לבין הבורר בקשר לקבלת פסק הבוררות ותשלום שכרו של הבורר. בסופו של דבר הגישה המבקשת בקשה נוספת, היא הבקשה הנוכחית, לביטול פסק הבורר.

7.      הבקשה לביטול פסק הבורר בוססה, במקורה, על מספר עילות:

א.                  לא נחתם בין הצדדים הסכם בוררות בר תוקף, שכן המבקשת התקשרה בהסכם הבוררות עקב טעות בעובדה בדבר הכשרתו המקצועית של הבורר והיכרותו המוקדמת את נציגי המשיבה, ואלמלא אותה טעות לא הייתה מתקשרת בהסכם הבוררות. מקורה של הטעות בזהות הבורר, לפי הטענה, בכך שהמבקשת הייתה סבורה שהבורר הינו מהנדס במקצועו, בעוד שבדיעבד התברר לה כי הבורר הינו הנדסאי בלבד. אשר להיכרות הבורר עם המשיבה, טענה המבקשת, כי הועלמה מעיניה העובדה כי טיב היכרותו של הבורר עם נציג המשיבה אינו מקצועי בלבד. לטענת המבקשת הבוררות נוהלה במשוא פנים ותוך גרימת עיוות דין למבקשת.

ב.                  פסק הבורר ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין. עילה זו מבוססת על הטענה שהבוררות התנהלה ופסק הבורר ניתן על ידי היועץ המשפטי שמינה הבורר, עו"ד לאופמן, ולא על ידי הבורר עצמו.

ג.                   הבורר חרג מסמכותו משום שלא אפשר למבקשת למצות את חקירתו של המומחה שמונה על ידי הבורר לשם קביעת תחשיבי הריבית (רו"ח רולניק).

ד.                  הבורר לא  נתן למבקשת הזדמנות נאותה לטעון טענותיה, משלא איפשר לה להגיש את סיכומיה, ולו באיחור.

ה.                  הבורר ביסס את תחשיב הסכומים שנקבעו בפסק הבוררות על שיעור הריבית הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן - חוק פסיקת ריבית), בעוד שהיה עליו לבסס את התחשיב על "ריבית החשב הכללי לפיגור בתשלומים".

ו.                    הבורר חרג מהמועד שנקבע למתן פסק הבוררות.

8.      ביום 28.2.06 החליט בית המשפט (מפי כב' השופט ב' אוקון) כי המבקשת "תחדד את בקשתה, ותגיש נוסח חדש של בקשה לביטול הפסק המתייחסת לאירועים שאחרי 17.3.05", הוא המועד שבו ניתן פסק הדין (הקודם).